מאשר לספק את תחושת הרעב כאשר לאבד משקל?

בחיים, לעתים קרובות אנחנו צריכים להחליט - להמשיך על הרגשות או להקשיב לקול ההיגיון. כאשר אנו מדברים על תזונה, מציאת התשובה היא לא כל כך קשה. אולי, כולם יודעים את ההרגשה כאשר אתה רוצה לא רק כדי לנשוך, אבל כדי לאכול רק את המוצר הזה ולא אחר. ברגעים כאלה, זה אפילו בלתי אפשרי לדמיין חיים נוספים ללא, למשל, ריבת פטל או נקניקיות חלב.

ורצונות שאין לעמוד בפניהם לא מתעלמים מאמהות לעתיד, ששינויים הורמונליים אחראים להעדפות הטעם, אלא לאנשים הרגילים ביותר. לעתים קרובות דחפים כאלה מוסברים על ידי התושבים כצורך של האורגניזם, וכמה תזונאים מסכימים עם גישה זו. הכל טוב, אבל הדחף לבלוע עוגה מיד עולה הרבה יותר מאשר ללעוס גזר: זה האינסטינקטים שלנו: בכל עת, אדם צריך להישרד לאכול, נותן הרבה אנרגיה ומאפשר לעשות עתודות עבור "יום גשום" - נראה לנו הכי טעים. אבל, הנחת בנו מנגנונים כאלה של שימור עצמי, הטבע לא לצפות את המראה של סופרמרקטים, דוכנים עם גלידה מזנון חטיפים בכל פינה. מאשר כדי לספק את תחושת הרעב הולך וגדל רזה - נספר במאמר שלנו.

כמו, עם זאת, התפשטות התחבורה הציבורית בישיבה עבודה ... מתברר כי הגוף שלנו זקוק כל הזמן הכי קלורי. ואם אתה מספק את הרצונות שלו כל הזמן, אז עם דמות טובה תצטרך בקרוב להיפרד. כמו עם מאזן המזון, - להדגיש תזונאים אחרים שאינם רוצים להסכים עם התיאוריה "אם אתה רוצה, זה אומר שאתה חייב." בו הם רואים רק את הביטוי של חולשות אנושיות וממליצים על בחירת מזון, מונחה על ידי המוח, לא על ידי רגשות. מדענים ניתחו את "מושאי התשוקה" הנפוצים ביותר, כדי לברר מדוע אנו מרגישים צורך בהם ומה הם מעניקים לנו. אלה המתכוונים להקשיב להוראות הגוף, אך עדיין לשמור על הרמוניה, מומחים תזונה להציע פשרות סביר.

אני רוצה: ממתקים וסודה מתוקה

אני רוצה: צ 'יפס

אני רוצה: גלידה או עוגת שמנת

רוצה: המבורגר עם צ'יפס

אני רוצה: שוקולד

אני רוצה: אגוזים מלוחים מטוגנים, לרוב בוטנים

אני רוצה: לחמניה