הגבלת התקשורת עם הילד

לאחר שההורים מתגרשים, הילד נשאר, ככלל, עם אחד מהוריו. ההורה השני עבור תחזוקתו משלם מזונות לפני בואו של גיל. הילד חייב לתקשר עם כל קרובי משפחתו ולדעת אותם, ויש לו את הזכות לתקשר עם הוריהם. אי אפשר לאסור זאת ממניעים אישיים או משנאה אישית. אם ההורים אינם יכולים לשאת ולתת זה עם זה בשלווה על הזמן ועל הסדר של תקשורת עם בתם או בתם, בית המשפט יכול להחליט זאת בהשתתפות של אפוטרופוסים וגופי נאמנות.

זה ייקח:

גירושין הורית פוגעת בנפש של הילדים בחומרה. אחרי כל ילד אוהב את שניהם אמא, ואת אבא, וזה לא אשם, כי ההורים לא רוצים לחיות יחד. בתקופה קשה זו של חייו, יש לשמור על הילד מפני טראומה נפשית לא כדי להפריע לתקשורת עם קרוביו ועם הורה אחר. זכויותיו של ילד קטין לתקשר עם שני בני משפחתו, ולהכיר את קרובי משפחתו, קבועים באופן חקיקתי.

ההורה שאיתו נשאר הילד חווה רגשות שליליים עבור בן הזוג האחר, אך אין זה אומר כי מותר לו להגביל את הקשר עם בתו או בנו. זה יכול להיות מוגבל רק אם זה לטובת הילד. וכדי לעשות זאת, אתה צריך להגיש בקשה בכתב לבית המשפט להודיע ​​על אפוטרופסות וסוכנויות הנאמנות על זה.

על מנת שבית המשפט יבחן את המקרה, יש צורך לספק ראיות לכך שההפרעה וההגבלה של התקשורת תואמות את האינטרסים של הקטין. זה חייב להיות מתועד כי ההורה השני מגיע על תאריך unseemly סוג: במצב של אלכוהול או סם נרקוטי, הוא אלכוהוליסט או מכור לסמים, אינו משלם את התוכן, משפיע לרעה על הנפש של הילד.

רק בית משפט יכול להחליט שניתן להפריע לתקשורת או להגביל אותה. במקרים אחרים, הוא מנוגד לחוק כדי למנוע מהילד לתקשר עם קרובי משפחה או עם הורה שני. ההורה שאיתו בית המשפט הגביל או קטע את התקשורת יכול להגיש תביעה שכנגד ולהוכיח כי בתו או בנו צריך לתקשר איתו, שכן הוא אדם ראוי ויכול לתקשר עם הילד.

הורה שחי בנפרד מהילד שלו יכול לקחת חלק בחינוכו, יש לו את הזכות לתקשר עם הילד בפתרון בעיות החינוך של הילד.

להורה שאיתו חי ילדו אין כל זכות להפריע לתקשורת של ילדו עם ההורה האחר, אם תקשורת זו אינה פוגעת בהתפתחות המוסרית, בבריאותו הנפשית והגופנית של הילד.

הורים יכולים להתקשר בהסכם על אופן מימוש זכויות ההורים על ידי ההורה השוהה בנפרד. יש לסיים את ההסכם בכתב.

אם ההורים לא מגיעים להסכמה, ניתן לפתור סכסוך בינם לבין בית המשפט בהשתתפות רשות האפוטרופסות, לבקשת אחד ההורים.

אם ההורה אשם אינו מקיים את החלטת בית המשפט, לאחר מכן הוחלו עליו אמצעים שנקבעו בחוק האזרחי. במקרה של כשלון זדוני לעמוד בהחלטות בית המשפט, כאשר אחד ההורים מפריע לתקשורת עם ילד החי בנפרד, בית המשפט, בהתחשב בחוות הדעת ובאינטרסים של הילד, יכול לקבל החלטה ולמסור לו את הילד.