שיתוק מוחין של ילדים נגרם בדרך כלל על ידי טראומה או נגע באזור המוח, אשר שולט על תנועות השרירים לפני, במהלך או מיד לאחר הלידה. מחקרים מדעיים הראו כי הילידים של אסיה, בפרט, סרי לנקה ודרום הודו, נוטים במיוחד CP. רמה גבוהה של מלנין בעור מקדמת מוטציה של הגנים, אשר מאיצה את תחילת המחלה.
תסמינים של שיתוק מוחין אינפנטילי
בדרך כלל, שיתוק מוחין אינפנטילי ניתן לאבחן בקלות בשלוש השנים הראשונות לחייו של ילד. במקרים החמורים ביותר, המחלה יכולה להיות מאובחנת אצל תינוקות (עד 3 חודשים). תופעות ותסמינים של שיתוק הן אינדיווידואליות. עם זאת, אנו יכולים לזהות מספר תסמינים אופייניים המחלה:
- התיאום של עבודה של השרירים במהלך ביצוע תנועות פרימיטיביות הוא נסער.
- התקפה בעת הליכה על הבוהן (חייב להיות ברגל מלא).
- ספסטיות שרירים היא מתח או התכווצות שרירים ורפלקסים מתוחים יתר על המידה.
- חוסר יכולת לשמור על איזון.
- מחזק את הרגל.
- יותר מדי רגוע או מתח שרירים.
- הליכה לא אחידה, מזעזעת.
- אצל ילדים עם שיתוק מוחין חמור מולד, הגוף מתוח מדי או להיפך, תנוחה לא נכונה. ראש קטן, לסת תחתונה לא מפותחת, עקמומיות של עמוד השדרה הם מומים מולדים המלווים את המחלה.
- אצל ילדים מסוימים, שיתוק מוחין מתפתח כתוצאה ממחלת מוח מתקדמת מדבקת בגיל צעיר, למשל, דלקת קרום המוח החיידקית.
- תסמינים אלה של שיתוק אינפנטילי יכולים להישאר ללא שינוי או להגדיל ככל שהילד גדל.
- הפרעות ומחלות כמו ליקויי למידה, פיגור שכלי, הפרעות חושיות, הפרעות דיבור, אפילפסיה, עוויתות, התקפים ועוד, הנקראות גם סימפטומים משניים, שכיחים למדי.
- שיתוק מוחין מתרחש גם כתוצאה מפציעה חמורה של מוח או טראומה.
גורם לשיתוק מוחין
עד כה, הגורם המדויק של שיתוק מוחין לא הוקמה. ולמרות שכמה עשורים רופאים דנים בנושא זה, הם לא מצאו תשובה קונקרטית. מקובל לקשר את הפגם עם מספר הפרעות, ולא עם מחלה מסוימת.
הבה נדגיש את הגורמים השכיחים ביותר לשיתוק:
- ההסתברות לשיתוק מוחין גבוהה הרבה יותר אצל תינוקות בטרם עת מאשר אצל תינוקות מלאים.
- ב תאומים או שלישיות, משקל הלידה הוא נמוך, מה שהופך תינוקות פגיעים שיתוק מוחין.
- רגישים במיוחד למחלה זו הם ילדים עם טראומה מלידה, או שחולקו במהלך הלידה.
- הסיכוי לפתח שיתוק גבוה יותר אצל ילדים שסבלו מדלקת קרום המוח, טראומה קרניברבראלית או דימום מוחי.
- אם יש דימום מוחי לאחר הלידה, אם הילד נמצא באינקובטור במשך 4 שבועות או יותר, או אינו בוכה בחמש הדקות הראשונות של החיים, הסיכוי לזיהום עולה, ולכן הסיכון לשיתוק.
- הזיהום יכול להיות מועבר לילד מן האם במהלך ואחרי הלידה התהליך - זה יכול גם לתרום את הופעתה של שיתוק מוחין.
- ההסתברות להתרחשות של שיתוק מוחין מוגברת כתוצאה משימוש משככי כאבים להצגת האגן של העובר או במהלך הלידה במהלך ההדבקה.
הסיבה המדויקת של שיתוק מוחין אינה ברורה בכל מקרה.
טיפול בשיתוק
למרבה הצער, זה בלתי אפשרי לחלוטין לרפא שיתוק מוחין, אבל אפשר לשפר את מצבו של הילד באמצעות טיפול. הטיפול בשיתוק מוחין מתבצע בעיקר באמצעות הכשרה של תפקודים נפשיים ופיזיים, אשר יפחית את חומרת המום הנוירולוגי. טיפולי עבודה ופיזיותרפיה משמשים לשיפור תפקוד השרירים. טיפול בשלבים הראשונים יכול להתגבר חלקית על הפגמים בפיתוח, עוזר ללמוד לבצע את המשימות הנדרשות ופעולות. עם הטיפול הנכון של שיתוק, ילד הוא מסוגל ללמוד לחיות חיים נורמליים.
שיטות אפשריות לטיפול בשיתוק מוחין:
- חוגים עם מטפל דיבור (תרפיה בדיבור) - לעזור להתמודד עם בעיות של ביטוי של צלילים ולעיסה מזון, ללמוד לשלוט על השרירים הממוקמים בפה.
- תרפיית עבודה ופיזיותרפיה - מסייעת להפוך את תפקודי הגוף חזקים יותר ולקבל את המגבלות האישיות שמטילה המחלה, כך שהחולה יוכל לנהל חיים עצמאיים פחות או יותר בעתיד.
- השימוש במבנים אורתופדיים, למשל, סיכות.
- טיפול תרופתי מסייע להקל על התכווצויות הכאב ועוויתות השרירים.
- השימוש בכיסאות גלגלים.
- שימוש בכלי תקשורת, כגון מחשבים וסינתיסייזרים לדיבור.
- התערבות כירורגית כדי להירגע שרירים מתוחים ועיוותים אנטומיים נכונה.