נשיות ומיניות

במובן הגברי - מי חופשי, שלא מרצון - נשים מחופשות על ידי אישה או פילגש עם תוספת של נלמד מפחיד "נצחי".

התודעה תופסת בזיכרון את הסוג החי ביותר, ולכל גבר על נתיב החיים נתקיימו בהכרח שתי קצוות של נשים: אפשר לקרוא להן בכל דרך שהיא: אשה נצחית ופילגש נצחית, אישה קטלנית וחזרה אחורית, "אמא" ו"זונה", כפי שהוגדרו על ידיהם אוטו ויינינגר, אשר בתחילת המאה פרסם ספר שערורייתי "מין ודמות", שעדיין מעורר ויכוח סוער.
אין זה הכרחי שכל אשה שייכת לאשה או לאשה נצחית, או למאהבת נצחית.

למה כל כך מעט? אפילו האישה שמשלבת בהצלחה את שניהם, אם כי קצת, אבל נוטה קצת יותר קרוב לאחד הקטבים האלה. שלא לדבר על הנציגים הבוהקים ביותר.

אקסטרמיטי כחייסת חיים

איכשהו, ערב קיץ חם בדאצ'ה, אסף עיתונאי צעיר חברה של צעירים מכובדים. נערות אינטלקטואליות צעירות היו לבושות בג'ינס צנועים וחולצות טריקו, אבל נראה מנוסה מיד לקבוע כי העלות של הדברים הוא הרבה מאחורי השמלות "שיק" ביותר משוק הבגדים. אנשים צעירים, שניסו לא לפגר אחרי הבנות בשיפור הנימוסים, שתו במתינות והתחרו בהישג יד. האווירה האופנתית של הפיקניק הופרעה מהופעתו הבלתי צפויה של קרוב משפחתו של בעל הדאצ'ה. היא היתה מבוגרת ב -10 שנים מהילדות, שלדעתן השוותה אותה לגילה של קלרה זטקין. היא לבשה גרביונים של רשת דייגים, עקבים גבוהים, מיני זעיר ושפתיים צבעוניות. בשעה שהנערות הציצו בהבעה של בוז פה על הוולגריות המתגלמת, פניהם של בני שיחם המחושבים רכשו ביטוי שונה לחלוטין. בהבזק של עין, שהפריעו לשיחות המעודנות על בורחס עם חברותיו, הן זרחו בעיניים בורקות סביב הגברת שזה עתה הגיעה, מתחפשת לספר אנקדוטות מעורפלות ומחממת את עצמה בכוס שמאחורי כוס. בבוקר התברר שהגברת נעלמה. יחד אתה, אחד הצעירים, שלא ניתן היה למצוא אותם ביום או בעוד כמה ימים, החמיץ. כשההורים, נרגשים מהתרגשות, כבר התכוונו ללכת למשטרה, הופיע הצעיר עם עיגולים מופרזים מתחת לעיניו ועם מלאי המטבעות המבוזבז. התברר שהם, עם האדם המתואר לעיל, התחייבה למסע מאולתר לסנט פטרבורג עם עצירה בכל המסעדות הקשורות. כאשר הגונן על עצמו, הכריז הצעיר כי הכיר אשה אמיתית, וכנראה התחתן איתה, הגיע תורו של ההורים לגרוף את כל ערימות מטבע החוץ ולדחוף את הילד המתבגר בדחיפות.
זהו אחד המאפיינים האופייניים ביותר של גורל המאהב הנצחי. גם כאשר אחד האנשים הכי אוהב חופש עומד להתחתן איתה, תמיד יש נסיבות שמונעות ממנו לעשות את זה. נכון, אין צורך שאוהבים נצחיים לא יתחתנו. זה רק כי גם כאשר הם מנסים להתחיל חיי משפחה, הם גם לבנות אותו על פי חוקי "מירוצי הישרדות". אם אתה מקשיב לסיפור של אישה כזו שנקרא "סיפור חיי ...", אז הרוח לוכדת ממספר לבבות שבורים. מאזין לא מנוסה עלול לחשוד שכל זה הומצא. רחוק מזה: הכל נכון. רק לדבר על האביר אשר למענה הלך לבזבז, זה לא עולה על דעתה כי האביר הזה הוא מטעין מחנות בקרבת מקום, וכל "פסולת" היה בתיבה גנובה של וודקה. ב"עשבייה "שלה אין מקום לבחירה טבעית. כל תשומת לב גברית נלקחת בחשבון, לא משנה מי עומד מול זה: איש קניות מזרחי חם או מדען מורכב. אולי הכי שובה לב של גברים היא שהנשים האלה לא מתייחסות אליהם בצורה ביקורתית. כל אדם בשבילה הוא מושא לפלרטט על האדמה הפשוטה שהוא אדם.

מינוי: אישה

שלא כמו הפילגש הנצחית, לאחר שפגשה בדרכה אשה, שממנה באה "תחושת העורף", האיש מחליט די מהר שהיא תהפוך לאשתו. עם זאת, עם החתונה מתעכב. משהו עוצר אותו, אבל היא מחכה בסבלנות. ברור לה גם שהאיש הזה החליט להיות בעלה, ומרגע שהבינה זאת, כל הגברים האחרים חדלים להתקיים בשבילה. אשתו הנצחית לא נותנת סיבה לפקפק בדלילותו. לא אכפת לה מה הנבחר שלה עושה בזמן שהיא מחכה לו. התחושה הבסיסית הטבועה בנשות נצחיות היא תחושה, שעל פי ההגדרה הנבונה של השיר, "מעלה אותנו משחר" - תחושת חובה. זה כל כך מפותח בהם כי כל הרגשות האחרים נמצאים במצב ניוון. כולל מינית. הם מדמיינים את הארוטיות בצורה מוזרה: או כתחושת חובה, או כפרס לגבר על התנהגות טובה. עם זאת, בהיותם נשואים ומתעלמים מההיבט הזה של חיי משפחה, הם נוטים לחלום על ארוטי יפה.